את החוויה הבלתי אמצעית עם צלילים הרמוניים של חכמה יהודית שהוא היה מקבץ מכל קצוות התורה מעומקיה ומרוחבה, ומכל דיספלינות הידע האנושי בזיקוק המהות הפנימית שלהן, עוד כל קורא יכול לחוות בעצמו. את התדהמה והפליאה שיש בנפש כשמסיימים לקרוא פסקה מתוך כל אחד מהספרים שלו- כמו גם הנטייה לקרוא אותה שוב, למרות שהיה מובן בקריאה הראשונה, כדי לנסות לגלות איך אפשר באמצעות שרשרת של מילים בלבד להטביע רושם כל כך עז על תפיסת העולם שלנו ולגרום לנו לחוויה מרעננת ומעוררת השראה- גם זה עדיף לחוות באופן ישיר, ועדיף לא לדלג על זה במאמץ 'לתמצת את משנתו'. ומי שעדיין לא זכה להתמלא בגאווה על עצם היותו יהודי, או להצליח לחוש את חייו כחלק מסיפור הברית הרב דורי בין ה' ובניו כי טרם שמע הרצאה או שיחה שלו- עם בני ישיבה, מול בכירי משטרת ישראל, בחברת מנהיגי ומלכי אירופה- שייגש אל ההקלטות ויפגוש בחן רעיונותיו.הרושם הכביר הזה אינו רק שלי. עוד הרבה לפני החודש האחרון והשבוע האחרון קרה פעמים רבות שפנו אלי- תלמידי ישיבה וכאלה שלא זכו ללמוד במסגרת תורנית בכלל, בנות אולפנה ומנהלות מוסדות דתיים וחילוניים, גדולי רבנים ומנהיגים בציבור החרדי, הדתי והממלכתי- והעידו שהם חשים שלא רק שהם נפעמים מהיופי והעומק המופלאים שבדבריו של הרב זקס, אלא הם מרגישים קשר עמוק עם הדמות, מרגישים שהוא כמו האבא שלהם, מרגישים שהוא מעורר בהם את החיבור העמוק שיש להם עם אביהם שבשבים- ואלה אנשים שמעולם לא נפגשו איתו, מלבד דרך ספריו, ועל פי רוב לא ראו אותו מרחוק ולו פעם אחת באופן פיזי, אבל כן חוו אותו מקרוב פעמים רבות בחיבור של דעתו ודעותיו עם דעת הקורא, שכידוע לנו ידיעה משמשת לשון חיבור.לכן תגשו בעצמכם ותקראו. ואז גם אתם תצטרפו להמוני הרוכנים על המקלדת שכותבים כבר שנים רבות למערכת של הוצאת מגיד מכתבי אהבה והערצה לרב זקס ולתרומתו לתורה ולידיעתה. ולכל אלה שחשים שהמתנה הכי משמעותית שהם מסוגלים להעניק לבת שלהם או לידיד שלהם היא טעימה מהתורה מהסוג הרם והמרומם שהרב זקס מצייר.מה שכן, אפשר לספר כאן כמה דברים על הדמות הייחודית, המעיין המתגבר של תורה וחכמה, שאמנם עוד ניתן לשתות ממימיה, אך מעבר לספרים שיראו אור בעברית שנה הקרובה- אחד על מוסריות בעולם שמעלה על נס את ההפך ממוסריות, ועוד אחד שפורס חזון וכיוון לעתיד הקרוב עבור עם ישראל- כבר לא נזכה במרגליות חדשות המושמעות בקולו הצלול והפיקח.לצורך זה מילות רקע על יהודים בתפוצות. כשגדלתי בלונדון, הלכתי לבית ספר ובשכבה של 90 בנים, כשלושים היו יהודים ומתוכם שלושה הלכו בפומבי עם כיפות וגם אז בצבע כהה שמשתלב עם השער, שלא יבלוט מרחוק. גם כשאין הרבה מקרים של אנטישמיות אין עניין לבלוט. ולפתע מופיע יהודי שמדבר בקול רם בפרלמנט הבריטי ובבמת האיחוד האירופי עם מנהיגי מדינות על נושאים שונים- הקשורים להיבטים פוליטיים או חברתיים, לא בהכרח דתיים- בתור יהודי, ובהתבססות על מקורות יהודיים. וכשהרב לורד יונתן זקס דיבר, כולם הקשיבו. אם זה היה כל אחד אחר, זה היה נוגד את האינסטיקט הבריא של יהודי בגלות לא להרים את הראש, לא לעורר את הנחש ששמו אנטישמיות, לא להרים את יהדותך על נס, תדליק את החנוכייה שלך על השולחן בבית כדברי הרמ"א. אבל בדומה לרבי שמואל הנגיד, רבי יהודה הלוי, ודון יצחק אברבנאל, עוצמת עמקות חכמתו של הרב זקס עוררה בכולם רגשות הדר, רוממות והזדהות, וניכרין דברי אמת. הלוואי שבכנסת במדינת ישראל שרובה יהודים היו מדברים כך, דברים שנאה לומר ושראוי שתהיה להם קשב. ובזכות זוהר חן תורתו, יהודים בכל העולם גאים בזהותם היהודי, ומלכים וראשי ממשלות של מדינות רבות ביקשו את עצותיו והסתודדו עמו- על אתגרים פוליטיים ועל בעיות אישיות.סיפור שסיפר לנו לאחרונה מסמל בדיוק את היכולת הייחודית שלו להביא תורה אמיתית, לא מהולה ולא מתחבאת, אל אנשים בצורה שתעורר אצלם רצון פנימי להכיר אותה מקרוב. הרב זקס טס ללוייה של ראש הממשלה יצחק רבין יחד עם המלכה ועם ראש הממשלה ג'ון מייג'ור. בטיסה חזור, הרב זקס הוציא מהתיק מקראות גדולות, על מנת להשלים את ה'שניים מקרא' של אותו השבוע. מייג'ור, שמעולם לא ראה ספר עם כל כך הרבה פסקאות שונות בדף אחד, שאל לטיב הספר. הרב זקס בצורה אופיינית לו לא בוש מזה אלא ראה זאת כהזדמנות לחיות את הנאמר בתורה (דברים ד:ו): "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", והתחיל לתאר במלוא ההתפארות הראויה לתופעה הפלאית הזאת את שיטת הלימוד היהודי בתורה, והדורות של הפרשנים שבאים לידי ביטוי בדף, ושמאות אלפי יהודים לומדים מהפירושים השונים מידי שבוע. המלכה שמעה את ההסבר ולא נמנעה מלהאזין, וניגשה להצטרף ללימוד. וכך הרב המשיך ולימד את ראש הממשלה ואת המלכה את פרשת השבוע, עם המפרשים.לפני כשבע שנים קיבלנו החלטה בהוצאת מגיד, יחד עם הרב זקס, להתחיל להוציא את הכתבים שלו בעברית. לנו היה ברור כשמש שעל כתפינו מוטלת משימה כבירה, חשובה ומלאה באתגרים- קרי, משימת החשיפה. התפקיד שלנו הסתכם בהבאת הקורא הישראלי להחזיק בידיו את הספרים ולפתוח אותם. מסריו המפעימים של הרב זקס ישלימו את המלאכה. אחרי ביקורים בישראל, מציאת מתרגם אמן שיודע לגלות את החן של דברי הרב זקס במיזוג יופיה של השפה העברית (צור ארליך) וגיוס של דמויות בולטות בישראל שכבר הכירו והעריכו אותו ושמחו לסייע לנו בחשיפת הקוראים לתורתו ולדמותו, התפשטה השמועה על הרוח הנדירה שמצויה בספריו ובלקחיו. כך באופן חסר תקדים תוך כשלוש שנים הרב זקס הפך גם בישראל לאחד מהסופרים הכי נקראים בתחום של ספרי יהדות. בדוכן הוצאת מגיד בשבוע ספר יש משחק קבוע. עובר אורח שעושה 'סיבוב' סוקר את הספרים. אנחנו לוקחים ספר של הרב זקס ומציעים לו לקרוא עמוד אחד, לא חשוב איזה. שתי תגובות- קריאה של חמישים שניות ואז 'זה טוב…זה טוב…זה טוב'. או 'יש לי את זה, יש משהו חדש שלו?'. בכל פעם.החיבור האיתן שנוצר בין הרב זקס ובין קוראיו בישראל אינו רק הודות להיות רעיונותיו מלאים בחכמה ועומק. זה גם קשור לרעננות שבעצם הגישה שלו. בקיצור נמרץ ואכמ"ל- בישראל אנחנו התרגלנו לשבץ, אולי באי צדק, את הדמויות התורניות הציבוריות לאחת משני קטבים בנוגע לגישה הדתית שלהם. דמויות השלום ומאידך דמויות האמת. מיחד, דמויות שרוצות בהנגשת היהדות לכמה שיותר קהלים במפגש פנים אל פנים, בדיאלוג, ובמאמץ ליצור תקשורת דינאמית ורבת ערוצים שהיא גם קשובה וגם מוכנה להתפשר כדי שיהדות ותורה יפנו אל כל אדם בסבר פנים יפות. ומאידך דמויות שמאמינות בכל עוז בכוח קדושתה של התורה וביכולתה להשפיע ולהפציע, ואל לה לוותר על אות אחת מאמיתתה, כי התורה היא נחלת ה' ואל ה' נאמנות בניו. והרב זקס הצליח, בזכות מיומנות שרכש במשך עשורים רבים, לדלג מעל הדיכוטומיה הזאת ובאהבה גדולה לעם ישראל ולארץ ישראל חשף בפני הציבור הישראלי יהדות שלמה וגאה ולא מתנצלת אך גם מזמינה ומאירה, עם תורה שמעוררת רצון לגשת ולהכיר עוד את הזהות שקיבל כל יהודי מאבותיו. והאמת והשלום אהבו.בשלב הזה התחילו להגיע למערכת של הוצאת מגיד מכתבים. בהתחלה זה רק היה בקשות לשאת דברים. בפני 300 תלמידי תיכון חילוני ברמת גן. 450 בני קהילה ברעננה. 800 בכירי צבא. לאחר מכן בקשות ממשרד החינוך וממשרדי ממשלה אחרים להטמיע מספריו בתוכניות חינוכיות שונות. ועם הזמן, בקשה שחזרה על עצמה פעמים רבות- ארגון שבדיוק הוקם, או שמשנה כיוון, ורק רוצים שיהיה נשיא כבוד, כי הוא מסמל את פסגת השאיפות של העם היהודי אליבא דשיטתם. זה ידרוש רק פגישה אחת בשנה ולשים את השם שלו באתר. יסכימו איתי אנשי לשכתו של הרב זקס שאם היה מסכים לבקשות האלה, הוא היה צריך להיפגש שלוש פעמים ביום במשך כל 354 ימי השנה עם ארגונים כאלה. וזאת כאמור, משום שהצליח בדבריו לקרב קרובים ורחוקים אל מהותה של התורה על ידי חשיפת היופי שבה וחשיפת הרצון והחיבור שקיים בנו. קוראיו ושומעי לקחו חשו יראת כבוד, לא מתוך דרישה או קפדנות חיצונית שלו כמובן אלא כי החן, היופי והעוצמה של דמותו ומילותיו עוררו יראה, אהדה והערצה, ועליו נאמר דרשת רבי עקיבא 'את ה' אלוהיך תירא- לרבות תלמידי חכמים', יראה פנימית ולא יראה חיצונית. אחרי לדת אחד הילדים שלי הוא צלצל אלי, ומרוב יראה ובהלה אמיתית אני לא הצלחתי להבין למה הוא מתקשר וכמעט ושכחתי את שמי, עד שאיחל לי ולאשתי ברכה ושמחה.סיפור שסיפר לי מאפיין היטב את החיבור שאנשים מגוונים חשו אליו, חיבור שדילג מעל פערים של הבדלי דת או רמה דתית שלעיתים כל כך טעונים אצלנו. בלי שמות- ראשי ממשלת אנגליה פעמים רבות ביקשו את עצתו בנושאים שונים, הרבה מעבר לנושאים יהודיים. פעם אחת ראש ממשלה ישראלי הגיע ל10 דאונינג סטריט לבקר את ראש הממשלה הבריטי שכיהן אז. ראש הממשלה הבריטי הזמין את הרב זקס לפגישה אך ביקש שיקדים כדי שיהיה לו זמן להתייעץ עמו כפי שהיה רגיל. כשראש הממשלה הישראלי הגיע, רה"מ הבריטי פתח בפניו את הדלת, הכניס אותו ואמר- 'זה הרב זקס, הרב שלי'. רה"מ הישראלי המשיך לתוך הבית. רה"מ הבריטי נכנס, תפס אותו בכתף והחזיר אותו לפתח הבית, וחזר- 'זה הרב שלי, חשוב לי שתכיר אותו'.אינני יודע מה בא קודם- גדולתו או ענוונתנותו, אך במפגשים המעטים שלי איתו הם נכחו בו יחד. פעם שוחחתי עמו על מספר פרויקטים והצעתי לו מספר הצעות, על מה יעבוד יותר ומה פחות. תוך כדי זה התפלאתי על עצמי, איך אני מעז לנסות להנחות את מי שדרש כבר אלפי דרשות בפני מיליוני אנשים, את מי שהתייצב בפני האיחוד האירופאי, בפני הפרלמנט הבריטי, ובפני מלכים וראשי ממשלה בכל קצוות תבל וייצג את עם ישראל מול חזיתות עוינות, את מי שזכה ביותר תארי דוקטור כבוד ופרסים בינלאומיים על תרומה רוחנית לעולם כולו מכל מנהיג יהודי אחר? והתבוננתי בו והיה מובן לי- זה לא אתה, זה הוא. הוא ממש היה קשוב באמת, הוא ממש רצה לשמוע את דעתי. אחרי שהצעתי הצעה הוא וידא שהוא הבין, והוא שאל מה עוד. הוא פשוט מאוד רצה לשמוע, רצה ללמוד גם מקטנים ממנו בהרבה, כי הוא לא ראה אותם ככאלה. הפורמלה 'ככל שבן אדם יותר גדול באמת, הוא יותר פתוח ללמוד מכולם באמת' התנסחה לי בראש, וגם הזכירה לי את תמונתו של הרב ליכטנשטיין זצ"ל שפעמים רבות ראיתי אותו יושב ומסכם בקשב רב כשתלמידים שלו העבירו שיעור. כנראה שזה משותף לאנשים גדולים- או חלק ממה שעושה אותם לגדולים. אולי השורש של היחס הזה היה באמונתו האיתנה שלהיות יהודי משמעותו להיות שליח שנבחר לתפקיד כלל עולמי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה, ולכן אם אתה יהודי אתה בעל גדולה אינהרנטית. זכית.סיפור ששמעתי ממנו הרבה הוא על מכתב ששלח לרבי מלובאוויטש. הוא היה בשנות העשרים וכתב משהו בסגנון 'אני מתלבט….לאן אני אפנה…. אני יכול לעשות דברים שונים…..אני אשמח להכוונה…..'. הרבי, במקום לכתוב מכתב, הקיף בעת את כל ההופעות של תיבת 'אני' ושלח לו בחזרה. הרב זקס נדהם ועל אף היותו הוגה גאון, פילוסופ מבריק ואדם מופנם בטבעו, הבין שעליו לעמול כדי לבנות יהדות שפונה החוצה, שמאירה לעולם ומזמינה פנימה. עקרון הפניה החוצה יש בו היבט נוסף. פעם שוחחנו בטלפון לגבי רוחניות. אני באתי עם המעט שאני מכיר מתוך עולם הקבלה והחסידות, ודיברתי על זיהוי של נוכחות אלוהית בתוך הבריאה על פי מבנים קבליים, על הערגה של כל חסיד לשמוע את לחישותיו של ה' בבריאה ובתורה אחרי הרבה מאמצים ותפילות. אך כששמעתי אותו ואחר כך קראתי עוד את דבריו ההבנה שלו של מה זה רוחניות התבהרה וכדרכו הייתה חדה ומזמינה. המוכנות לפנות החוצה- במקום לדאוג לעצמי, לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה, כפי שמצווה ה', זה להכניס שיקול אלוהי לחיי- זה רוחניות. להצליח להתגבר על הנטייה שלנו להתמקד ביום יום במה שישרת אותנו, ולהקדיש תשומת לב, זמן ואכפתיות לחלשים, לנזקקים, כפי שה' מדגיש לאורך כל התנ"ך, זה להכתיר את ה' כמלך במרחב הפנימי שלנו, זה רוחניות. לבא אל המשפחה בצורה מודעת, עם אהבה ועם הבנה שה' רוצה להשכין את שכינתו ביניכם, זאת רוחניות. עצם היכולת שלו להיות קשוב באמת כי הוא פתוח באמת ולא להגיב לי עם גרסה מנומסת של 'חבוב אני הסמכתי בחיים מאות רבנים אז מי אתה בכלל' זה להיפתח ליותר ממה שאתה, זה רוחניות. ככל שאנחנו לומדים לפנות החוצה לטובת האחר, אנחנו פותחים את עצמינו להיות משכן לרוחו של ה'.הפניה החוצה הייתה גם עבור הרב זקס המפתן להתהלכות בעולם לפני ה'. היה ניכר בשעה שבירך או עשה מצווה שהוא מודע לכוח הקוסמי של דיבור ולמונומנטליות של המעשה, כפי שגם הרבה להסביר. היה לו את הכישרון להיות מודע לכבירות ולפאר שיכול להימצא במעשים יומיומיים, כאילו לפני כל מעשה היה שואל את עצמו בפנים ‘Do you really grasp the power or this deed?’ . כמו יעקב אבינו, שבמהלך חייו פגעו בו מלאכי אלוהים שוב ושוב, והצליח להשתרר עליהם ועם אנשים יחד, הרב זקס הרבה להכניס לעצמו מודעות רמה ורוחנית לשגרה וגם לשליחות שלו. פעם הוא עמוד לדרוש בפני 2000 אנשים בבית הכנסת הגדול בירושלים. עמדתי איתו בחדר צדדי, מאחורי האולם הגדול ודיברנו. ואז, לפני שנכנס לאולם, הוא פנה אלי וציטט מזמור שדקלמתי בעבר ולא הייתי קשוב לפלא שבו. מזמור ח. 'המזמור כולו מתאר את נפלאות הקוסמוס, את אומנותו רחבת המימדים של ה' בעולם! כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת! ואז האדם- מה הוא לעומת כל זה, איפה הוא נספר. אבל 'ותחסרהו מעט מאלוהים, וכבוד והדר תעטרהו!' זה פלא. דוד המלך קופץ, מהקוסמוס לאדם, בפסוק אחד.' ידעתי שהוא אכן חי ככה. שמים וארץ מעורבבים, מלאכים ובני אדם. בטוחני שכשם שהיה רגיל לשזור שמים וארץ בהיותו על אדמות, כך ימשיך לרומם אותנו מלמעלה. כשם שהיה כאן סניגור של ישראל מול ועם אומות העולם, כך יתייצב למעננו במרום. כפי שכותב הרב ב'ראדיקאלית אז, ראדיקאלית עכשיו': 'להיות יהודי זה להתווכח עם שמים לשם שמים'.